תופעת הקשקשת היא למעשה תערובת של תאי עור מתים (קרטין) הנושרים מעור הקרקפת. הנשירה היא אמנם תהליך טבעי המתרחש בכל עת כחלק מתחלופת תאי העור, אבל כאשר חלה התגברות בהפרשת חומצת החלב, הנשירה מואצת והקשקשת נעשית גלויה לעין. הקשקשת, למעשה, היא תוצאה של הפרשה עודפת בחומצת החלב, אשר בעקבות מצבי סטרס וחילופי מזג אוויר, משתנה הרכבה והיא מתייבשת על העור בצורה של קשקשים.
אצל כל אדם שוכנת בעור הקרקפת פטריות הקרויות "מלסזיה". פטריות אלו ניזונה מהחֶלֵב (שמנים טבעיים של העור) ויוצרת תוצרי לוואי מטבוליים, ביניהן חומצות שומן חופשיות, הגורמות לגירוי הקרקפת ולהתרבות מואצת של תאי העור.
קשקשים בעור הקרקפת יכולים להיות מושפעים גם מנטיה תורשתית ובנוסף מזג אוויר יבש עלול להחמיר את המצב. עור הקרקפת יכול להתייבש עקב שימוש בתכשירי קוסמטיקה לא מתאימים, מהליכה מרובה לים ובריכה, מחפיפות תכופות מדי וכד'. עוד השפעות מתקבלות כתוצאה מהורמונים היגיינה גרועה, ייצור מוגבר של חלב בעור והשפעות תזונתיות.
קשקשים בעור הקרקפת היא, ברוב המקרים, בעיה כרונית, אך בדרך כלל ניתן לטפל בה ביעילות, עם קצת סבלנות וכמובן עקביות.
רבים טועים לחשוב כי שימוש בשמפו נגד קשקשים לעיתים קרובות יפתור את הבעיה. למעשה, החפיפה מטפלת בפטריות באופן זמני עד החפיפה הבאה, לכן חשוב להשתמש בשמפו נגד קשקשים באופן קבוע משום שאין דרך לחסל לחלוטין את הפטריות הגרות באופן קבוע על עור הקרקפת. במקרה של בעיית קשקשים חריפה, חשוב מאוד לקבל גם המלצה מרופא עור – לעיתים הטיפול מורכב משימוש הן בשמפו רפואי נגד קשקשים והן משמפו ללא מרשם.
